פסק-דין בתיק תא"מ 1001-07

עסקינן בתביעה לביצוע שטר.

נתוני רקע:

1.         ביום 27/3/06 הגיש התובע ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע השטר עליו חתום הנתבע כעושה השטר, וזאת על מלוא סכום השטר, אשר עמד בערכי קרן על 110,000 ש"ח (להלן - " השטר").

כעבור זמן מה הגיש התובע בקשה להקטנת סכום החוב בתיק ההוצל"פ והעמידו על הסכום שהנתבע חייב לו, לטענתו, ואשר נופל מן הסכום הנקוב בשטר.

2.         הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד ביצוע השטר, ועם מתן הרשות בהסכמה, נדונה המחלוקת בפסים של תביעה כספית רגילה.

3.         סכום החוב לו טוען התובע מתייחס לשלושה רכיבים הקשורים להסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים, כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים:

4.         ביום 2/5/99 חתמו הצדדים על הסכם שכירות, לפיו השכיר התובע לנתבע חנות שבבעלותו הנמצאת בקניון 'לב' בכרמיאל (להלן - " הנכס"). על פי ההסכם סוכם  בין הצדדים כי תקופת השכירות תהיה לשנה, עם אופציה לחידוש ההסכם למשך 5 שנים נוספות. דמי השכירות עמדו על 2500$ (דולר ארה"ב) לחודש, כערכם בש"ח, בתוספת מע"מ, לפי השער היציג ביום התשלום, אותם התחייב הנתבע לשלם בשני מועדים: הראשון, במועד חתימת ההסכם בגין 6 חודשי שכירות ראשונים; והשני, כעבור 6 חודשים בגין יתרת התקופה. נוסף לדמי השכירות התחייב הנתבע לשלם לתובע את כל העלויות המתייחסות לניהול והחזקת הנכס, לרבות דמי ניהול לקניון.

להבטחת התחייבויותיו על פי הסכם השכירות, חתם הנתבע על שטר חוב על סך של
110,000 ש"ח, הוא השטר נשוא הדיון.

5.         לטענת התובע, הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם בכך שעבור החלק השני של דמי השכירות (קרי 6 החודשים הנותרים) כל אשר שילם הנתבע היה סך של 12,431 ש"ח - שהם דמי שכירות עבור חודש 11/99 בלבד - וכי עזב את הנכס בחודש 1/00 מבלי לשלם לתובע את יתרת דמי השכירות בגין 5 החודשים האחרונים (מחודש 12/99 ועד 4/00 כולל), ומבלי לשלם דמי ניהול לקניון עבור תקופת השכירות. ואם לא די באמור, הרי שהנתבע הסב לתובע נזקים שונים, בכך כי נטל שלא כדין מן הנכס ציוד ומכשירים ללא הסכמת התובע.

6.         לעומת זאת טוען הנתבע, כי הגיע להסכמה עם התובע לסיים את יחסי השכירות לפני תום השנה הראשונה, ובהתאם להסכמה זו הוא יצא מן הנכס בחודש 11/99. לפיכך, הוא שילם דמי שכירות עד וכולל חודש 11/99. בהתאם לכך, אין מקום לחייבו בתשלום דמי שכירות מעבר לחודש האמור, ובפרט לאור העובדה כי התובע השכיר את הנכס לאחר החל מיום 1/3/00 (כאשר תקופת השכירות שעל פי ההסכם מסתיימת בתחילת חודש 5/00).

לאור ההסכמה לסיום מוקדם של תקופת השכירות, טוען הנתבע כי אין הוא חב בתשלום דמי ניהול לקניון. כמו כן, הנתבע מכחיש את טענות התובע לגבי נטילת ציוד ומכשירים מן הנכס.

דיון והכרעה :

7.         בדיון אשר התקיים לפניי העידו אחיו של התובע, מר מחמוד מוסא (להלן - "מחמוד" או "אחיו של התובע"), וכן הנתבע ואשתו.

לפי הטיעון של ב"כ התובע ולפי דברי מחמוד בעדותו, התובע שוהה כיום דרך קבע בחו"ל ולכן בקש מאחיו לנהל את ענייניו בארץ, לפי ייפוי כוח שעותק ממנו הוצג בדיון.

8.         בהתייחס לאי העדת התובע טוען הנתבע, כי די בזה כדי לדחות את התביעה נגדו מניה וביה. לשיטתו, אי התייצבות התובע לישיבת ההוכחות כמוה כאי התייצבות לדיון, ולכן יש להורות על דחיית התביעה. בנוסף לכך טען הנתבע, כי אחיו של התובע  אינו יכול להעיד על עובדות המקרה, שכן לא היה מעורב ביחסי השכירות עמו.

לעומת זאת מסר מחמוד, כי הוא מעורה בפרטי המקרה, מכיר את הנתבע על רקע ההתקשרות עמו, וכי הוא בקיא בחלק מהעובדות הרלוונטיות לעניין. על בסיס אלה נטען, כי אין כל מניעה להסתמך על עדותו לצורך בירור התביעה.

9.         להקלת הדיון אתייחס לכל אחד משלושת רכיבי התביעה בנפרד, אך קודם לכן אדון בנפקות שיש לייחס, אם בכלל, לאי העדת התובע.